קשר רנט א קאר בע"מ נ' גלבוע

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה כי התאונה התרחשה ברחוב דיזנגוף פינת אוסישקין בתל אביב, עת הוסע רכב התובעת בנתיבו כדין. לפתע הגיח רכב בו נהג הנתבע בחוסר זהירות ובעודו מבצע פנייה מסוכנת ואסורה, סטה רכב הנתבע לנתיב הנסיעה של רכב התובעת ופגע בו בחלקו הקדמי. בהודעתו של הנהג שצורפה לכתב התביעה נכתב כי הרכב בו נהג הנתבע נכנס לנתיב הנסיעה של רכב התובעת בזמן ביצוע פנייה.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי נסע עם רכבו ברחוב דיזנגוף. כ- 6 מטרים לפני מפגש הרחובות דיזנגוף רוקח חסמה את נתיב נסיעתו משאית משקאות קלים שפרקה סחורה במסעדה. הוא עקף אותה בנתיב השמאלי וביצע פנייה ימינה מהנתיב השמאלי ביותר. לטענתו מאחר שרכבו הנו באורך 6 מטרים, מחויב כי הוא יבצע את הפנייה באופן רחב. לאחר שסיים את הפנייה הוא הרגיש חבטה בחלק האחורי של הרכב. הוא עצר את הרכב בשולי הכביש. הוא הבחין ברכב התובעת שעמד באמצע הצומת כשהטמבון שלו מפורק. לדבריו הרכב לא היה בנתיבו אלא באמצע הכביש ולפיכך הוא הבין כי זה ניסה לעקוף אותו מימין וכנראה הוא איבד שליטה במהלך הסיבוב. לטענתו הפגיעה ברכבו הייתה במדרכת הרכב אותה הוא יישר באופן עצמאי ולכן הוא לא הגיש תביעה בגין נזקיו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא מהו הרכב, אשר סטה לעבר נתיב הנסיעה של הרכב האחר.

נהג התובעת בעדותו אמר, כי מיד בסמוך לאחר התאונה שני הנהגים האשימו זה את זה באחריות לתאונה ומכאן שכבר אז, עניין זה היה שנוי במחלוקת ביניהם. על עניין זה חזר גם הנתבע בעדותו.

זאת ועוד, נהג התובעת אמר בעדותו כי כנראה הנתבע נכנס טיפה לנתיב שלו, כך בלשונו. מנגד וכאמור לעיל, הנתבע טען בכתב ההגנה כי מיד לאחר התאונה רכב התובעת לא היה בנתיב נסיעתו אלא באמצע הכביש. לגבי הטענה שרכב התובעת היה באמצע הכביש הנתבע חזר גם בעדותו לפניי. הוא חזר ואמר שהתאונה התרחשה כשהוא עצמו בנתיב נסיעתו הוא נתיב הנסיעה השמאלי. לדבריו רכבו כבר היה ישר.

יש גם לציין שהגרסאות שמסרו שני הנהגים בעדויותיהם בדבר האופן בו התרחשה התאונה היו שונות לחלוטין.

נהג התובעת אמר כי עובר לתאונה שני הרכבים היו בעמידה והמתינו להתחלפות האור ברמזור לירוק, כך ששניהם לכאורה התחילו את הנסיעה יחדיו.

בעדותו של הנתבע התברר כי הוא ביצע את הפניה ימינה בנסיעה רציפה. לדבריו כשהוא הגיע למקום, האור היה ירוק ולא אדום כנטען על ידי נהג התובעת.

העובדה שרכב התובעת נפגע בחלקו השמאלי קדמי ואילו רכב הנתבעת בחלק האחורי ימני מתיישבת יותר עם גרסה זו של הנתבע.

.

זאת ועוד, הנתבע תיאר בעדותו משאית של משקאות קלים, אשר עמדה במקום בנתיב הימני ואשר אותה הוא עקף לדבריו. לאור נוכחותה של אותה משאית בגינה הוא נאלץ לעבור לנתיב בימני, הוא שיער שהנהג ברכב התובעת ניסה לעקוף אותו מימין. נהג התובעת אשר נשאל בעניין זה השיב, כי הוא לא זוכר קיומה של משאית כזו.

העובדה שהנתבע לא ראה את רכב התובעת עובר לתאונה הוסברה על ידו בכך שרכבו היה בזמן התאונה כ- 5 מטרים לפני רכב התובעת וכי התאונה התרחשה לאחר שסיים את הפניה לימין כשהוא ישר בנתיב הנסיעה. לאור זאת הוא לא ראה את אירוע התאונה. מיקום הפגיעה בשני כלי הרכב מתיישב עם טענה זו.

יש גם לציין שהנתבע טען כי הוא ביצע את הפניה ימינה בסיבוב רחב כך שצפוי שהוא יתרחק מרכב התובעת.

לאחר ששקלתי את כל האמור, לא מצאתי להעדיף את גרסת נהג התובעת על פני גרסת הנתבע ולפיכך החלטתי לדחות את התביעה. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 600 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: